כל ספטמבר זה אותו סיפור: מנהלת המשרד פותחת קטלוגים של מארזים, המחירים דומים, התוכן דומה, וכולם יודעים בדיוק מה יקרה — היין יישתה, הריבות יישכחו בארון, והסלסלה תגיע למחזור. שי לחג הוא הזדמנות שרוב הארגונים מפספסים: הרגע היחיד בשנה שבו החברה אומרת תודה באופן אישי.
הבעיה עם שי שנצרך
מתנה שנאכלת או נשתית נעלמת — ואיתה הזיכרון של המחווה. המחקר על מתנות בארגונים עקבי: עובדים זוכרים מתנות שנשארות בסביבה שלהם, לא כאלה שנצרכות. חפץ שנמצא בבית של העובד ממשיך "לעבוד" חודשים ושנים אחרי החג.
וכאן בדיוק נכנסת האמנות: יצירה שתלויה בסלון של עובד היא תזכורת יומיומית לכך שהחברה רואה אותו — לא ברמת הסלסלה, ברמת הבית.
למי זה מתאים — והמספרים
ברור שלא מעניקים יצירת אמנות לכל עובד בארגון של מאות. המודל שעובד:
- עובדים מצטיינים — שי חריג לקבוצה קטנה שרוצים לסמן
- ותק עגול — עשור בחברה שווה יותר ממארז גבינות
- לקוחות ושותפים מרכזיים — במקום עוד בקבוק וויסקי צפוי
- מנהלים בכירים — המתנה שנותנים למי שכבר יש לו הכל
הזמנה ב-walll.art מתחילה ב-1,500 ₪ ליצירה — מחיר קבוע מראש ליצירה מקורית של אמן ישראלי; הדפסת גלריה, מסגור ומשלוח עד הבית נבחרים ומתומחרים בנפרד, במחירון גלוי. על כל הזמנה יש חשבונית מס, ושי לעובדים הוא הוצאה מוכרת במגבלות הרגילות (בדקו את התקרות מול הנהלת החשבונות).
הפתרון לשאלת הטעם: גיפט-בריף
החשש המובן: איך יודעים מה העובד יאהב? לא צריך לדעת. במקום לבחור בשבילו, מעניקים לו את חוויית ההזמנה: הוא פותח בריף עם צילום קיר מהבית שלו, מתאר מה הוא אוהב, מקבל הצעות מכמה אמנים — ובוחר בעצמו את היצירה שתיתלה אצלו. החברה מממנת; הוא בוחר.
שי רגיל אומר "חג שמח". יצירה שהעובד בחר לבית שלו אומרת "אתה חשוב לנו" — וממשיכה להגיד את זה כל בוקר.
התזמון: להתחיל עכשיו
תהליך ההזמנה לוקח שבוע עד שלושה, ועוד כמה ימים להדפסה ומשלוח — כלומר התחלה בסוף אוגוסט או תחילת ספטמבר מגיעה בנוחות לפני החג. מי שמתחיל אחרי צום גדליה כבר במרוץ.
ההצעה שלנו לארגונים: בחרו את חמשת האנשים שהכי עשו את השנה — עובדים, לקוחות, שותפים — ותנו להם השנה משהו שאף אחד אחר לא ייתן. בשנה הבאה, כשמארזי היין יגיעו שוב, שלכם עוד יהיה תלוי על הקיר.
